החלטות בית משפט עליון

כאן ניתן לאתר החלטות מרכזיות של ועדות הערר השונות, בחלוקה לתתי נושאים...בלה....
אופן החישוב 
רעא 4217/04 - ציון פמיני נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים

מהי שיטת חישוב ההשבחה אותה יש ליישם לעניין סעיף 4(5) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: החוק/ התוספת) היינו, מהי שיטת חישוב ההשבחה מקום שבו אושרו מספר תכניות בזו אחר זו מבלי ששולם היטל השבחה בעקבות איזו מהן? (שכן, קיימת אפשרות לדחות את התשלום עד למועד מימוש הזכויות במקרקעין). בית-משפט קמא (שלום ומחוזי) קבע כי יש לחשבה לפי ההפרש שבין ערך המקרקעין במצבם המקורי, דהיינו בסמוך לפני אישורה של התכנית הראשונה, ובין ערכם לאחר אישור התכנית האחרונה תוך דילוג על כל תכניות הביניים. (להלן: שיטת המקפצה). לטענת המערער יש לחשב את ההשבחה במקרה של רצף תכניות באופן המצרף את ההשבחות שנוצרו בעקבות אישורה של כל תכנית ותכנית (להלן: שיטת המדרגות). במסגרת הדיון נבחנה גם שיטת "המקפצה המנטרלת" לפיה, מסכום ההשבחה המתקבל על פי שיטת המקפצה מפחיתים את שיעור העלייה הכללית בשווי השוק של המקרקעין שחלה בין התכנית הראשונה לאחרונה, ככל שהוא אינו נובע מן הפעילות התכנונית המשביחה.
בשל כל הטעמים שפורטו, כבוד השופטת אסתר חיות סברה כי שיטת החישוב הראויה לעניין סעיף 4(5) לתוספת (אישור של מספר תכניות משביחות בזו אחר זו) הינה שיטת המדרגות. הבחירה בשיטה זו גובה אמנם מחיר בהיותה יעילה פחות, אך האינטרס החברתי שביסוד ההיטל יוצא נשכר, משום ששיטה זו מקיימת באופן מיטבי את הקשר הסיבתי הישיר בין הפעילות התכנונית ובין ההשבחה החייבת בהיטל.

רעא 3002/12 - הועדה המקומית לתכנון ובניה גבעתיים נ' אליק רון
מה דינן של זכויות מותנות בתכנית מתאר מקומית לאחר אישורן, לצורך החיוב בהיטל השבחה? על כך נסב פסק דין זה. 
ובמילים אחרות – מה מעמדן של זכויות בתכנית מתאר מקומית או מפורטת שאישורן תלוי בשיקול דעת נוסף של הוועדה המקומית, לצורך החיוב בהיטל השבחה? האם כטענת המערערת (להלן: הוועדה המקומית) יש לגבות את היטל ההשבחה בגין זכויות אלו רק עם מועד אישור אותן הזכויות בפועל, אישור אשר לטענתה הוא שמסיים את ההליך התכנוני לגביהן? או שמא, כטענת המשיבה (להלן: היזם), ההשבחה נוצרה במועד אישור התכנית אשר כללה בתוכה את אותן הזכויות, כך שמלוא ההשבחה שולמה כבר על ידי המוכר בעת המכירה?


עמנ (ת"א) 2152-05-16 - ועדה מקומית לתכנון ובניה בת ים נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ
המערערות (הוועדה המקומית) תולות את עיקר יהבן בטענה כי וועדת הערר פסקה בעניין בניגוד לפסיקה מנחה של בית המשפט המחוזי בעמ"נ 50827-11-14 אלישע רונן נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב (פורסם בנבו, 8.6.15)  הקובעת, כי אין לקזז מהיטל ההשבחה את ההוצאה בגין קרן החניה שכן מדובר בתשלום חיצוני לתכנית המשביחה שמקורו בתקנות החניה ולא בהוראות התכנית המשביחה עצמה.
המשיבים מבקשים לדחות את הערעורים. לטענתם, וועדת הערר ביססה את פסק דינה על יסוד המתווה שנקבע בבית המשפט העליון ברע"א 147/14 הועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו נ' סוניה אברמוביץ' (פורסם בנבו, 31.12.14) אשר קדם לעמ"נ אלישע רונן. לשיטתם, יש להביא בחשבון ההשבחה את התשלום לקרן החניה שכן עסקינן בהוצאה המשפיעה ישירות על שווי המקרקעין במצב החדש, כן טוענים כי אין מדובר בהוצאה חיצונית להיתר או לתוכנית המשביחה שהרי התקנות רק מסדירות את נושא החניה אך הועדה המקומית היא אשר קובעת איך להסדיר את החניה לפי התכנית הספציפית כך שמדובר בתנאי פנימי ולא חיצוני.
הדין מכיר בקיזוז ההוצאות שהוציא מבקש ההיתר, המשפיעות על שווי המקרקעין ומשביחות אותו במצבו החדש כך שתקוזזנה מהיטל ההשבחה. יש להחיל דין זהה גם על הוצאות קרן חניה המשביחות את המקרקעין. 
ניתן לקזז עלויות הקמת חניה מהיטל ההשבחה

מהו המועד הקובע לבחינת פטור מכוח סעיף 19(ג)(1), לדירה בשטח קטן מ 140 מ"ר? (יום אישור התכנית המשביחה)

בר"ם 18/7114 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים נ' שלמה שילה ואח'
(19.11.18).
בית המשפט העליון קבע כי המועד הקובע לבחינת פטור לדירה בשטח הקטן מ 140 מ"ר [מכוח סעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה], כאשר מדובר בהשבחה שמקורה בתכנית, המועד הקובע יהא יום אישור התכנית המשביחה.