החלטות בית משפט מחוזי

כאן ניתן לאתר החלטות מרכזיות של ועדות הערר השונות, בחלוקה לתתי נושאים...בלה....
האם ניתן לקזז עלויות הקמת חניה מהיטל ההשבחה?
עמנ (ת"א) 2152-05-16 - ועדה מקומית לתכנון ובניה בת ים נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ
המערערות (הוועדה המקומית) תולות את עיקר יהבן בטענה כי וועדת הערר פסקה בעניין בניגוד לפסיקה מנחה של בית המשפט המחוזי בעמ"נ 50827-11-14 אלישע רונן נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב (פורסם בנבו, 8.6.15)  הקובעת, כי אין לקזז מהיטל ההשבחה את ההוצאה בגין קרן החניה שכן מדובר בתשלום חיצוני לתכנית המשביחה שמקורו בתקנות החניה ולא בהוראות התכנית המשביחה עצמה.
המשיבים מבקשים לדחות את הערעורים. לטענתם, וועדת הערר ביססה את פסק דינה על יסוד המתווה שנקבע בבית המשפט העליון ברע"א 147/14 הועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו נ' סוניה אברמוביץ' (פורסם בנבו, 31.12.14) אשר קדם לעמ"נ אלישע רונן. לשיטתם, יש להביא בחשבון ההשבחה את התשלום לקרן החניה שכן עסקינן בהוצאה המשפיעה ישירות על שווי המקרקעין במצב החדש, כן טוענים כי אין מדובר בהוצאה חיצונית להיתר או לתוכנית המשביחה שהרי התקנות רק מסדירות את נושא החניה אך הועדה המקומית היא אשר קובעת איך להסדיר את החניה לפי התכנית הספציפית כך שמדובר בתנאי פנימי ולא חיצוני.
הדין מכיר בקיזוז ההוצאות שהוציא מבקש ההיתר, המשפיעות על שווי המקרקעין ומשביחות אותו במצבו החדש כך שתקוזזנה מהיטל ההשבחה. יש להחיל דין זהה גם על הוצאות קרן חניה המשביחות את המקרקעין. 
ניתן לקזז עלויות הקמת חניה מהיטל ההשבחה

עמנ (ת"א) 50827-11-14 - אלישע רונן נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב
ערעור המבקש על החלטות ועדת ערר לתו"ב, פיצויים והיטלי השבחה, במרכזו השאלה האם יש להפחית מההשבחה – מעליית שווי המקרקעין – תשלום לקרן חניה ששולם ע"פ תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), תשמ"ג-1983. ועדת הערר קבעה כי אין להפחית תשלום לקרן חניה מהיטל השבחה.  

עמנ (י-ם) 36933-04-14 סי.בי.די.סטאר ניהול בינלאומי בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים
לשם קביעת שיעור ההשבחה של מקרקעין בעקבות אישור בקשה להקלה, יש לנטרל מערכם של המקרקעין טרם האישור, את ההשלכה של הציפייה לקבלת האישור, כאשר יש קשר סיבתי ישיר בין הציפייה הנ"ל לבין אישורים זהים שניתנו לבעלי מקרקעין סמוכים.
נוכח כל אלה, איני מוצאת מקום לטענה לפיה יש לאמץ את הנטרול החלקי שבחר בו השמאי המכריע. כפי שראינו לעיל, הפסיקה גורסת כי יש לנטרל את רכיב עליית הערך במצב התכנוני הקודם ככל שמתקיים קשר סיבתי ישיר בינו לבין הליכי התכנון שקדמו לאירוע המס. בהקשר זה איני סבורה כי ניתן להסתמך על האמור בעניין רבין הנ"ל, ולגזור ממנו כי אין לעקר את מלוא ערך הציפייה שנולדה כתוצאה מהליכי תכנון: המדובר בבקשה למתן רשות ערעור ובהחלטתו, הדוחה את הבקשה, מצא כב' השופט א' רובינשטיין כי אין מקום לדיון שלישי בעקבות הכרעת בית המשפט המחוזי שייחס משקל מסוים לתכנית מתאר ארצית, אולם לא ראה בה, ולא יכול היה לראות בה חזות הכל. מכאן אין ללמוד הלכה לפיה יש ליתן משקל - כזה או אחר - לציפיות הקיימות בשוק עקב הליכי תכנון. כפי שראינו לעיל, אך לאחרונה חזר בית המשפט העליון, בפסק דין (רע"א 3002/12 הנ"ל), על הכלל לפיו יש לנטרל ציפיות כאלה משומת שווי המקרקעין במצב התכנוני הקודם. 

מהו אופן החיוב בהיטל השבחה בגין מימוש זכויות מותנות?
עמנ (ת"א) 65422-12-15 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה נ' קוזניץ בוריס
עננינם של הערעורים שלפניי הוא אופן החיוב בהיטל השבחה בגין מימוש זכויות מותנות הכלולות בתכנית הר/2000א, החלה על כל המרחב התכנוני של העיר הרצליה, ובתכנית הר/מק/543א, החלה על שכונת "הרצליה פיתוח". מונחים לפני שני ערעורים מינהליים אשר הוגשו בעקבות החלטת ועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה מחוז תל-אביב (להלן: ועדת הערר) מיום 15.11.15, בערר (ת"א) 85037/12 בוריס והלנה קוזניץ נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה הרצליה [פורסם בנבו].
המדובר בהחלטה עקרונית, המשותפת לעשרות עררים שהדיון בהם אוחד, שעניינה המחלוקות שהתעוררו בשאלה, מהו אירוע המס מחולל ההשבחה ביחס למימוש הזכויות המותנות מכוח תכניות הר/2000א ו-הר/מק/543א: האם מועד אישור התכניות, או שמא מועד אישור הזכויות המותנות בפועל על ידי הוועדה המקומית במסגרת היתר.
בית המשפט קבע כלהלן:
לאור ההלכות שנפסקו בעניין רון ובעניין גוזלן לא ניתן להותיר את החלטת ועדת הערר על כנה; למקרא החלטת ועדת הערר עולה, כי הוועדה סברה כי היא הולכת בתלם שהותווה על ידי בית המשפט העליון בעניין רון, בקובעה כי ההשבחה חלה בשני מועדים – חלקה האחד במועד אישור התכנית וחלקה האחר במועד אישור הזכויות המותנות בדרך של הקלה על ידי הועדה המקומית. אולם, לאמיתו של דבר, יישום זה של הלכת עניין רון חורג ממה שנקבע בה.
בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בעניין רון ובעניין גוזלן, יש לאבחן, לצורך מענה על השאלה מהו מועד ההשבחה ביחס לתכנית הכוללת זכויות מותנות, בין מקרה שבו התכנית מעניקה זכויות נוספות כחלק אינטגרלי מהוראותיה ללא צורך בהליכי הקלה, כדוגמת התכנית שנדונה בעניין רון, לבין תכנית הכוללת בהוראותיה זכויות נוספות שמימושן מותנה בהליכי הקלה, כדוגמת התכנית שנדונה בעניין ניב והתכניות נשוא ענייננו.
יש לקבוע כי בכל הנוגע לתכניות 2000א ו-543א, אירוע המס מחולל ההשבחה הוא מועד אישור הזכויות המותנות בדרך של הקלה על ידי הוועדה המקומית. לפיכך, המועד הקובע לחישוב ההשבחה הוא מועד אישור הזכויות על ידי הוועדה המקומית בדרך של הקלה.